פסק-דין בתיק ב"ל 20994-06-10

1.         לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.2.10, אשר התכנסה בעקבות פסק דין קודם וקבעה למערער 10% נכות בגין תאונת דרכים מיום 18.5.99.

2.         המערער, מר יצחק חדי, יליד שנת 1951, הינו נהג אוטובוס במקצועו וביום 18.5.99 נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה (להלן - התאונה). לטענתו, כחודש לאחר התאונה נתגלתה אצלו לראשונה מחלת האפילפסיה, ממנה לא סבל מעולם עובר לתאונה ולפי חוות דעת נוירולוג מטעמו (פרופ' קורצ'ין) - הינה תוצאה של חבלת הראש ממנה סבל במהלך התאונה.

3.         לאחר הליכים קודמים שלא פורטו בפנינו, כונסה ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש ביום 6.8.08 וקבעה למערער 10% נכות על בסיס סעיף הליקוי 34ב' בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - התקנות), לאחר ששללה קיומו של קשר סיבתי בין התאונה ובין ההתקפים האפילפטיים.

ערעור שהוגש על החלטה זו (בל' 4869/08) - התקבל, ועניינו של המערער הוחזר לוועדה, על מנת ש" תקבע מחדש אחוזי נכותו הנוירולוגית בהתייחס למכלול החומר הרפואי המצוי בפניה" ותוך הנמקת החלטתה (פסק דין מיום 1.10.09). ההנמקות לקבלת הערעור היו כדלקמן: לא ברור מהחלטת הוועדה מתי החל המערער לסבול מהתקפים אפילפטיים; לא ברור מדוע הוענקו לו 10% נכות ככל שאכן אין קשר סיבתי בין ההתקפים לבין התאונה; ולא ברור כיצד קשור לכך סעיף 34ב'.

4.         בהתאם, התכנסה הוועדה בשנית ביום 10.2.10, שבה וקבעה כי אין קשר סיבתי בין מחלת האפילפסיה ממנה סובל המערער לבין התאונה ופסקה למערער נכות בשיעור 10% בגין מצב לאחר זעזוע מוח עם הפרעות נוירולוגיות קלות. להלן חלק מהנמקת הוועדה:

"הוועדה עיינה בפס"ד אזורי לעבודה, במסמכים הרפואיים הנוספים שהוגשו לוועדה ע"י התובע ובתיק נכות כללית...

הוועדה אינה מקבלת את חוות דעתו של פרופ' קורצ'ין מהטעמים שיפורטו להלן: בהתחשב בתוצאות הטרגיות של התאונה... נגד התובע הוגש משפט פלילי... התובע אישר שסופר לו שראשו  צנח על ההגה ורק אז נגרמה התאונה ע"י סטיית הרכב. הוא לא זוכר את פרטי התאונה... בתצהיר לוועדה לנכות כללית התובע כותב שהתקף ה... הראשון הוא קיבל תוך כדי נהיגה והוא גרם לתאונה... הפסיכולוגית דרסקין שבדקה וטיפלה בתובע מוסרת שהוא טען בפניה שהוא מרגיש מועקה לאחר התאונה בגלל תוצאותיה, אך אין הוא מרגיש אשם כי לדבריו התאונה קרתה לא באשמתו אלא בגין התקף אפילפטי. לא מקובל על הוועדה שהתובע בזמן המשפט הפלילי טען שהתאונה נגרמה עקב התקף אפילפטי ובהמשך מנסה להתעלם מהצהרות הללו.

ד"ר אברבנאל, מנהל יחידה נוירולוגית בבי"ח קפלן בחוו"ד לבית המשפט בדעה שלפני התאונה הנדונה התובע סבל לפחות 2 מקרים של CPS (התקפים אפילפטיים חלקיים)... יש לציין שהתובע במשך שנים סבל משורה של אירועים נוירולוגיים חולפים שסיבתם לא הוכרה דיה... הנוירולוג ד"ר פינקלשטיין בחוות דעתו מצטרף לחוות דעתו של ד"ר אברבנאל...

הוועדה שוללת את דעתו של פרופ' קורצ'ין על קשר סיבתי בין התאונה ב - 1999 לאפילפסיה ומקבלת את חוו"ד ד"ר אברבנאל והחלטות הוועדה של המל"ל הקודמות על חוסר קשר סיבתי זה...

הוועדה בדעה שהתובע סובל מירידה קוגניטיבית קלה. ב - 6.8.08 הוועדה בהרכב אחר מהקודמות החליטה להעניק לתובע 10% בגין אנצפלופטיה המפנה לסעיף 34ב'... הנכות הזאת הוענקה לא בגלל אפילפסיה אלא בגלל שללא ספק התובע עבר זעזוע מוח עם ירידה קוגניטיבית קלה...".

5.         המערער טוען כי הוועדה אמורה הייתה לפסוק לו נכות בשיעור 40% על בסיס סעיף הליקוי בתקנות אשר מתייחס למחלת ה"כפיון" (אפילפסיה) ברמתה הבינונית. המערער מפנה בקשר לכך לחוות הדעת של פרופ' קורצ'ין מטעמו, אשר קבעה כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין ההתקפים האפילפטיים.

6.         המשיב טוען כי טענות המערער מתייחסות לשיעור הנכות מתוך הנחה שקיים קשר סיבתי בין האפילפסיה לבין התאונה - הגם שקשר סיבתי זה נשלל באופן חד משמעי על ידי הוועדה.

7.         במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים מוסמך בית הדין לדון רק בשאלות משפטיות. על בית הדין לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). הוועדה היא המוסמכת לקבוע את הקשר הסיבתי, כמו גם את שיעור הנכות וסעיפי הנכות הרלוונטיים, וקביעות אלה הן קביעות רפואיות מובהקות שבית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.6.06).

8.         כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה במסגרת פסק דין, כבמקרה זה, עליה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין. במקרה כזה, הביקורת השיפוטית של בית הדין על החלטת הוועדה תוגבל לבחינת השאלה, האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין (דב"ע נא/01-29 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1997); עב"ל 114/07 עורקבי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 8.1.08).

9.         כפי שעולה מההשתלשלות העובדתית לעיל, הוועדה במקרה זה נתנה החלטה מנומקת, מפורטת, ברורה וחד משמעית, השוללת כל קשר סיבתי בין התאונה לבין מחלת האפילפסיה בה לקה המערער. הוועדה הסבירה כי המערער טען בפני ערכאות משפטיות כי התקף אפילפטי הוא שגרם לתאונה ולא להיפך, ומנוע מלטעון טענות מנוגדות לכך כיום. הוועדה הסתמכה בנוסף לכך על תיקו הרפואי של המערער, ממנו עולה כי טרם התאונה סבל מהתקפים אפילפטיים חלקיים ואירועים נוירולוגיים חולפים שטיבם לא הוברר. הוועדה אף הסבירה מדוע אינה מקבלת את חוות דעתו של פרופ' קורצ'ין, כפי שהוגשה מטעם המערער, ומעדיפה על פניה את חוות הדעת של ד"ר אברבנאל - אשר נתן חוות דעת לבית המשפט במסגרת התיק הפלילי של המערער.

המערער לא העלה טענות כלשהן כנגד הנמקת הוועדה, או על פגם כלשהו שנפל בהחלטתה, והסתפק בהעלאת טענה כוללנית כנגד סעיף הליקוי - הגם שברור כי אין רלוונטיות לסעיף העוסק ב"כפיון" (אפילפסיה) כאשר אין קשר סיבתי בין מחלה זו לבין התאונה.

10.       סוף דבר - נוכח כל האמור, ושמצאתי כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"א, 11 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: